נוודות- הכל על התופעה
נוודות נעשתה לאחרונה דבר פופולרי ונגיש, במיוחד לאור העליה באנשים שעובדים מהאינטרנט ולאור כמויות הבלוגרים שנותנים מידע על איך ניתן להחזיק אורח חיים שכזה.
מה גרם לזה להיות פופולרי כל כך?
אני יצאתי לדרכים לפני כ-12 שנה. בתקופה ההיא לא היו קבוצות פייסבוק שעזרו, המידע למטייל היה מוגבל מאוד לספרי לונלי פלנט.
ובכל זאת, מה גורם לבן אדם לצאת לדרכים עם כל כך מעט מידע על מה שנעשה מחוץ לישראל? אותו דבר שהרג את החתול- הסקרנות.
למזלנו, בני אדם זה הורג פחות. פחד מסוים תמיד מקנן בכל אדם הרוצה לצאת לדרכים, אך הרצון לראות ולחוות מתגבר על הפחד.
לפני עידן הסמארטפונים לקבוע דרכי מגורים ודרכי תחבורה היה עניין מעט יותר מאתגר. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היתה להגיע למקום, ולהתחיל לחפש שם את כל המידע. לעיתים זה היה אומר ללכת עם מוצ'ילה על הגב ממקום למקום, לדפוק על הדלת ולשאול מחירים. זה לא נשמע אטרקטיבי כל כך לכולם, אבל מי שרוח ההרפתקנות נושבת בעורקיו ראה בזה עוד חוויה להוסיף לאוסף סיפורים בלתי נדלה.
גם אז פגשתי לא מעט ישראלים שעזבו את המולדת ויצאו לחפש את עצמם במקום אחר. הסיבות היו שונות ומגוונות. חלק הרגישו שזה בשורשינו, כעם שנדד שנים רבות, רצון הנדודים הוא פשוט חלק מתרבותינו הארוכה. חלק יצאו לחפש הזדמנויות טובות יותר. החיים בדרכים, בניגוד למה שרבים חושבים, זולים בהרבה מהחיים בישראל. לא מעט אנשים חיפשו אורח חיים רגוע יותר וזול יותר שלא קל למצוא במחוזותינו, לעומת זאת בעולם הגדול יש לא מעט אפשרויות כאלו.
השאלה בה נתקלתי הכי הרבה פעמים במהלך חיי בדרכים, ואני בטוחה שנוודים רבים כמוני נתקלו בה גם היא כיצד מממנים את זה. אחד הדברים הראשונים שלומדים בדרכים הוא לצאת מהקופסא. אם בישראל גדלנו בתרבות שבה צריך ללמוד על מנת שיהיה מקצוע, ויש עבודות שהן "לא לרמתנו", בדרכים המושג הזה לא קיים. עובדים במה שמוצאים. בין אם זה בחקלאות, בייביסיטר, לימוד שפות, ניקוי בתים, טיפול בבעלי חיים, צילום וכתיבה. עבודות אלו לא נשמעות כמו משהו שמניב הרבה כסף לטיולים בעולם, אך למעשה במדינות שונות יש סטנדרטים שונים של תשלומים, ולעיתים אלו עבודות משתלמות יותר מהרבה עבודות הרבה יותר "נחשבות" בישראל, ומאידך גם כמות ההוצאות קטנה מאוד. בסופו של יום בדרכים רוב ההוצאות הן מיטה חמה ללילה ואוכל.
אם זה נשמע לכם כמו חיים מאוד בסיסיים, אז כן, זה בהחלט כך, מאוד בסיסי, אבל זה לא אומר שלא ישנים מדי פעם בבתי פאר ואוכלים ארוחות נפלאות, ולעיתים כל זה נעשה בחינם. האפשרויות הן אין סופיות ברגע שמפסיקים לפחד ומתחילים לדבר עם אנשים מארצות שונות ותרבויות שונות. הרבה דלתות שמעולם לא דמיינתם יפתחו בפניכם.
עם השנים, כשנכנסו הסמארטפונים לחיינו הנוודות, כמו רוב הדברים, הפכה לנגישה יותר וקלה יותר. נוודים רבים התחילו לתעד את עצמם בדרכים, לפתוח בלוגים המסבירים כיצד להתנהל כך וקבוצות בפייסבוק המורבות מקהילות של נוודים שנותנים מידע לגבי כל שאלה.
הודות לכך ישראלים רבים התגברו על הפחד שלהם לצאת לדרכים וכהשראה מנוודים רבים יצאו גם הם לדרכים.
נוסף על כך, נוודות דיגיטלית קיבלה תאוצה. אנשים רבים עובדים מהמחשב שלהם, וכיוון שהווייפי נגיש מאוד אפילו במדינות עולם שלישי, רבים ארזו את הלפטופ והפכו את החוף למשרד החדש שלהם.
כיום נוודות היא עניין מאוד מוכר בחברה הישראלית, זה כבר מעבר לטיול אחרי צבא, היום אנשים יוצאים לשנים רבות לדרכים.
נוודים מסוימים הפכו להיות סלברטיאים בישראל. רובם הגדול- גברים.
דבר זה מעלה בנשים רבות את השאלה, האם גם הן יכולות לעשות זאת?
התשובה היא- כמובן שכן. נכון, העולם תמיד נראה מסוכן ומפחיד יותר לנשים, איך כיוון שזה לא מנע מאיתנו לפרוץ דרכים בעבר, גם בעולם הנוודות יש לא מעט נשים שעל אף כל הסיפורים המפחידים שסיפרו להן בעבר מחזיקות את עצמן בדרכים ללא בעיה, בין אם זה בטרמפים, או בלינה אצל זרים או כל דבר נוסף אשר נשמע כאויבה הגרוע ביותר של האישה. הסיכונים זהים לגברים ולנשים וכך גם הרווח וההנאה.
החיים בדרכים, חשוב לזכור, הם חיים לכל דבר. הם לא חופשה ארוכה ומתמשכת בה הכל תמיד טוב ונפלא, יש הרבה רגעים קשים, כואבים, מפחידים ועצובים. כמו בחיים רגילים במקום אחד. אבל יש בה גם הרבה רגעים קסומים ונפלאים, למידה אין סופית, קבלת פרספקטיבה שונה וחוויות כל כך מעצימות שלפעמים אין מילים לתאר אותן.
10/2019
